החלטה בתיק בש"פ 4054/13

           בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.5.13 (כב' השופט ר' שפירא), בה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

רקע עובדתי

1.        כנגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות רצח לפי סעיף 300(א)(2) ו-(3) לחוק העונשין תשל"ז 1977 ועבירת שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

2.        כתב האישום מיחס לעורר החלטה לשדוד ולהמית את דודתה של אשתו אסתר דזינזיחושווילי המנוחה ז"ל שהתגוררה בגפה בדירה בנהרייה. על פי עובדות כתב האישום, הגיע המשיב לדירתה של המנוחה ביום 28.2.12 בשעה 18:30, תקף את המנוחה, ותוך שהיא מנסה להיאבק בו הפילה ארצה וחנק אותה על ידי כך שחסם את דרכי נשימתה. בהשאירו אותה על ריצפת הדירה, החל לחפש בדירה תכשיטי זהב אותם גנב והסתלק מהדירה.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה נגד העורר בקשה למעצרו עד תום ההליכים, בטענה כי יש ראיות לכאורה לבסיס אשמתו ובהן ריאות פורנזיות (דנ"א) שנמצאו בזירת הרצח התואמות לדנ"א של המשיב, בנוסף למחקרי התקשורת המצביעים על הימצאותו סמוך לזירת האירוע ביום הרצח ובסמוך לו וראיות נוספות.

ההלכים בבית המשפט המחוזי

4.        בית המשפט המחוזי לאחר ששמע את טיעוני הצדדים ועיין בחומר הראיות, מצא שקימת תשתית ראיתית לכאורית טובה לצורך הוכחת כתב האישום וכפועל יוצא מכך גם קימות עילות למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

           מסקנתו של בית המשפט המחוזי נשענת על שני אדנים עיקריים: האחד, המצאות פרופיל גנטי של המשיב בזירת הרצח והשני, איכון מכשיר הטלפן של המשיב בזמן הרצח באזור מגוריה של המנוחה בנהרייה.

           הפרופיל הגנטי של המשיב נלקח מבדלי סיגריות שנתפסו במסגרת מעקב סמוי אחריו, תאם את הפרופיל הגנטי של התערובת שנמצא מתחת לציפורניה של המנוחה. בנוסף נמצאה התאמה בין הדנ"א שנמצא על הסיגריות של המשיב לבין הדנ"א שנמצא על ידית המשקפיים שנמצאה סמוך לגופתה של המנוחה. עוד נמצא כי הדנ"א של המשיב תואם לדנ"א שנמצא בטיפת דם שנמצאה סמוך לגופת המנוחה. זאת על פי שתי חוות דעת של פרופ' מאיר פרוינד מהמכון לרפואה משפטית (חוות דעת מיום 27.1.13 ומיום 19.2.13).

           עוד קבע בית המשפט כי על פי חומר הראיות בתיק נראה כי הטלפון הנייד של המשיב מאוכן בחיפה בשעה 17:18 ובשעה 18:35, הוא אוכן בצומת כברי, סמוך לנהרייה, עת התקשר לאשתו. לאחר מכן בשעה 19:42 מאוכן הפלאפון שוב בחיפה, ובשעה 20:28 הוא אוכן במכמורת. בשעות הבוקר אוכן המשיב באזור מגוריו - בנתניה. כאשר חזר לביתו כשהוא שרוט בפניו ומצחו, סיפר כי רב עם בן מעוטים במגרש החניה.

           בית משפט המחוזי קבע כי הראיות האובייקטיביות של הדנ"א ואיכוני הפלאפון "מספיקות על מנת לקשור באופן לכאורי את המשיב לזירת הרצח. בנוסף לראיות נוספות שפורטו בטיעוני המאשימה ומחזקות את קביעותיו של בית המשפט. לשיטתו של בית המשפט הדיון בקבילותן ומשקלן של הראיות מקומן בהליך העיקרי ולא בשלב המעצר. כמו גם השאלה האם דרושה הסכמה לאיסוף דנ"א שהושארו במרחב ציבורי. עם זאת קבע כי משהסכים המערער לנטילת דגמת הדנ"א שלו הרי שהוא מנוע מלהגיד כי ראית הדנ"א בלתי קבילה.

           בית המשפט פסק כי "המתת ושוד אישה מבוגרת המתגוררת בגפה תוך שהיא נאלצת להיאבק בשארית כוחה על חייה הכול למטרת בצע כסף - מעידות על מסוכנות גבוהה ביותר".

5.        עדי התביעה הינם בני משפחה ומשום כך סבר בית המשפט המחוזי כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות של העורר במיוחד כעת משהוגש כתב אישום נגד העורר. בית המשפט לא ראה לנכון לשלוח את המשיב לתסקיר, מאחר שכן שלהערכתו מדובר במסוכנות גבוהה, ולא ניתן להסתפק בחלופת מעצר. כאמור בית המשפט הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

           כנגד החלטה זו הוגש הערר שבפני.

6.        טענות הצדדים

           בא כוח העורר טען כל שניתן כדי לשכנע שיש לשחררו לחלופת מעצר, הוא מיקד טיעונו בנסיבותיו האישיות של העורר בהיותו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, בעל משפחה, ספורטאי מצטיין שכול שמיחס לו כתב אישום מסתכם ב-24 דקות שלא קדם להן תכנון. למערער אין פרופיל של אדם מסוכן. לשיטתו בית המשפט ביסס את מסקנתו על חומרת העבירה. בא כוח העורר סבור כי שגה בית המשפט כאשר נמנע מלשחרר העורר לחלופת מעצר וכי סרב לשלוח את המשיב לתסקיר מעצר.

           לשיטתו המערער נכנס לאותם מקרים חריגים עליהם הצביע הפסיקה בהם למרות היות החשדות חמורים ביותר שוחררו נאשמים לחלופת מעצר, גם במקרים של ביצוע עבירות חמורות קימת חובה שבדין לבחון חלופת מעצר, לכן ומבלי לקבוע מסמרות, מבקש הוא לשלוח את המערער לתסקיר מעצר. המערער כפר באשמה, הדיון בבית המשפט המחוזי נקבע לשני מועדים בתחילת חודש יולי.

7.        באת כוח המאשימה מתנגדת לתסקיר ולחלופת מעצר. כל הנסיבות היו בפני בית המשפט המחוזי שמצא באיזון הכולל שיש לעצור את המשיב עד תום ההליכים. המשיב נסע מביתו בנתניה לנהרייה לבית הדודה של אשתו. חוות הדעת של מז"פ מצביעה על הרס הבית וחוות הדעת הרפואית מצביעה על החנק שביצע בה במו ידיו. היה כאן תכנון מראש נסיעה למרחוק וביצוע המעשה. קשה לחשוב לטעמה על חלופה שעשויה להתקבל. באת כוח המאשימה מציגה בש"פ 8710/12 לדבריה בנסיבות דומות כאן דחה בית המשפט בקשה לשחרור לחלופה.

8.        שמעתי גם את באת כוח משפחת הקרבן המתנגדת לשחרורו של המערער. בתה של המנוחה נזקקה לטיפול נפשי לאחר האירוע האכזרי בו קיפחה אמה את חייה, ילדיה מצויים במשבר קשה מאז הארוע והמשפחה נמצאת כיום במצב של איסוף השברים.